חינוך

 

מערכת החינוך בישראל נמצאת במצב מזעזע.

 

ממשלות ישראל מדברות על "חינוך חינם". אך החינוך לא רק שאינו חינם, הוא גם למעשה אינו חינוך. המפלגות השולטות מסמנות "וי" על סעיף "החינוך" במצע שלהן מבלי לנסות אפילו להבין מהם צרכיהם של ילדי ישראל מינקות ועד בחרות, וודאי שאינן מספקות להם מענה. לכל היותר נוצרת מערכת עקומה שהתיקונים הרבים עליה שוחקים עוד יותר את יכולתם להעניק לילדינו את המגיע להם.

 

תינוקות

לגילאי 0-3 אין שום מערכת בכלל. חופשת הלידה היא בת 3 חודשים, אך מערכת החוקים המסובכת והמסועפת בישראל הופכת את קיומם של משפחתונים ומעונות בישראל לתופעה בלתי חוקית כמעט בהגדרה. אין כל פיקוח על הטיפול בילדנו בגילאים רכים כל כך, והעלויות תופחות משנה לשנה כתוצאה ממדיניות כלכלית קלוקלת וקצרת רואי.

 

פעוטות

בני השלוש, שהחל מהשנה הקרובה מחויבים להיכנס למערכת הממשלתית, יאלצו לשרוד בקבוצה של 35 בני גילם, עליהם מופקדות גננת וסייעת אחת. שני מבוגרים עם שלושים וחמישה ילדים, שחלקם רק עכשיו נגמלו מחיתולים, וחלקם עדיין לא גמולים. למרות גילם הרך, אין לילדים הזדמנות לנוח במהלך היום, ותזמון הארוחות שלהם רחוק מלהתאים לצרכי גופם.

 

ילדינו לא מקבלים "חינוך חינם". בתנאים המתוארים לעיל, הם אפילו לא מקבלים טיפול או תשומת לב. אף גננת, מסורה ככל שתהיה, איננה יכולה להעניק ל-35 ילדים תשומת לב מספיקה בו זמנית. אף ילד רך כל כך בשנים לא צריך לבלות את ימיו במלחמת הישרדות מתמדת.

 

ילדים ונוער

חלקים שלמים בחברה שלנו מבלים שנים רבות בבתי ספר מבלי שהללו יעניקו להם את הכלים הבסיסיים ביותר לעצמאות כלכלית ותרומה לחברה. גם בתי הספר המתיימרים ללמד "ליבה" נכשלים בהכנתם של ילדינו לבגרות, והם מגיעים לשוק העבודה ללא כל כישורים או הכנה. הם מבלים 12 שנים בכיתות צפופות, שאינן מותאמות לצרכיהם הפיסיים או המנטליים של ילדים. גם הם נמצאים במלחמת הישרדות מתמדת, ולמרות הדיבורים הרבים, אין שינוי אמיתי בסדר העדיפויות הלאומית שיאפשר לנו להעניק להם את המגיע להם.

 

אנחנו חייבות לוודא שלכל ילדי ישראל, ללא הבדלי דת, גזע ומין, תהיה גישה לחינוך ראוי. לא רק לשירותי בייביסיטר זולים. אנחנו צריכות להעניק להם את הכלים האקדמיים שיבטיחו את עתידם ואת עצמאותם. אנחנו חייבות להבהיר שלא נעמוד עוד מנגד כאשר מפלגות היושבות בכנסת מעודדות את בנותינו ובנינו, את עתידנו, לגדול ללא שום יכולת למלא את הכתוב "...." בעודם כבולים לתפקידים "מסורתיים" שאבד עליהם הקלח.

 

"ובזכותן"

אנחנו לא נרשה שידחקו את צרכיהם של ילדינו הצידה כדי להתאים למספרים ותקציבים. ויתורים כואבים חייבים להיעשות. לא על גבם של עוללינו.

 

אנחנו זקוקות לנציגות שמבינות שהטיפול בילדנו בשנים המעצבות של חייהם דורש רפורמה כללית ולא "פלסטר" בדמותה של סייעת נוספת. אנחנו צריכות לוודא שהממשלה תדאג לילדינו, לא רק שתיקח קרדיט על הישגים שמשמעותם סמלית לכל היותר.

 

 

חינם זה לא מספיק, צריך גם חינוך!

 

גמרנו לחכות